יום שני, 20 באפריל 2009

גנטיקה, אתיקה ויום השואה/ אסנת חכם-בוסיס

הקדמה:
בין כל שאר הזוועות שעברו היהודים במהלך השואה נכלל מערך התעללויות שהוגדרו כ"ניסויים מדעיים". האחראי הראשי לניסויים אלו היה הרופא הנאצי יוזף מנגלה (ימ"ש) שפעל במחנה הריכוז אושוויץ. בעבודה זו רצינו להציג מעט ממה שעשה. את כל "ניסוייו" ערך תחת הכותרת של "מחקר" ל"השבחת הגזע הנאצי".

רקע:
הקריירה של מנגלה ומעורבותו בפעילות רפואית נפשעת קשורות לבלי הפרד עם עניינו בגנטיקה, שבאידאולוגיה הנאצית נודעה לה חשיבות מיוחדת. בבסיסה המדעי של תורת עליונות הגזע הארי עמדה הטענה של הפרופסור האנגלי סר פרנסס גַלטוֹן באמצע המאה התשע-עשרה. גַלטוֹן טען שאפשר לשפר את התכונות התורשתיות של האדם היחיד, ולכן גם את תכונותיה של האנושות כולה, לטובת החברה וכלל בני האדם. את המטרה הזאת אפשר להשיג על-ידי איתור התכונות המורשות החיוביות ושיפורן מצד אחד, ודיכוי התכונות השליליות, ובייחוד המחלות התורשתיות, מצד שני. מימושו של רעיון זה מחייב נקיטת צעדים מיוחדים, כמו ייעוץ לפני הנישואים, תכנון המשפחה, מלחמה בשכרות ובמחלות מין, שיפור מצב התברואה במקומות העבודה, טיפוח הבריאות הנפשית ועידוד הפעילות הגופנית.

מקום:
מנגלה ניצל את ההזדמנויות הרבות שנקרו לו במחנה הריכוז, והחל במחקרים אנתרופולוגיים של קבוצות גזע, בעיקר צוענים, ובמחקר על תאומים, בייחוד תאומים זהים. מחקר זה נועד לאשש (לאמת) בהוכחות מדעיות את טענתם של הנאצים בדבר עליונות הגזע הנורדי (הארי), על-ידי הצגת חשיבותם המוחלטת של גורמי תורשה לעומת גורמי סביבה.

מחקר?
המדידות ארכו לעתים קרובות שעות אחדות, והתאומים היו עומדים עירומים בחדר לא מוסק. התהליך היה מייגע מאוד, בייחוד לילדים הרכים.... ובבדיקות העיניים טפטפו לעיניהם של האסירים טיפות של נוזל שלא היה מוכר להם וגרם להיווצרות מוגלה. במקרים קיצוניים לקו הילדים באבדן ראייה חלקי. ........... משה עופר,אז בלייר, שהיה כלוא באושוויץ עם אחיו התאום טיבי כשהיו בני 12 , סיפר על פגישתו שלו עם מנגלה:
הוא ביקר אצלנו כמו דוד טוב והיה מביא לנו שוקולד. קודם שהיה משתמש באזמל הניתוח או במזרק היה אומר: "אל תפחד, לא יקרה לך כלום". הוא עשה חתכים באשכינו, הזריק לנו חומרים כימיים ועשה ניתוח בעמוד השדרה של טיבי. לאחר הניסויים היה מביא לנו מתנות. עד היום אני יכול לראות אותו נכנס מבעד לדלת, ואני משותק מאימה"

מתוך: פשעיו של יוזף מנגלה/ אילנה קוביצה . מרכז המידע של "יד ושם".


שאלות:
מה הרגשתם כשקראתם את הקטע?
מהי התיאוריה של הגזע הנאצי?
מה הבעיה בדרך שבה יושמה התיאוריה?
לפניכם (בהמשך) הגדרת המושג אתיקה וכן עיקריה של שבועת היפוקרטס, היא שבועת הרופאים. דונו בקבוצה ונסו להסביר מהי חשיבות האתיקה הרפואית.

שבועת היפוקרטס - (ויקיפדיה)
שבועת הרופאים או שבועת היפוקרטס היא
שבועה שמקבלים על עצמם מרבית הרופאים בתחילת דרכם. נהוג לומר את השבועה עם סיום הלימודים בבית הספר לרפואה. השבועה נחשבת כבסיס לאתיקה הרפואית המודרנית, אולם היא לא מהווה מסמך משפטי מחייב. בשבועה מתחייב הרופא לנסות להציל חיים, לא לגרום נזק לחולה, לנהוג בטוהר מידות ולשמור על סודיות רפואית.
אתיקה מהי? (ויקיפדיה)
תורת המידות, אוסף כללי ההתנהגות המקובלים בחברה ובתרבות. האתיקה היא תחום הידע שמציע ביקורת על המוסר, ומציגה אוסף כללי התנהגות אשר בחלקם הם חלופות לכללי ההתנהגות של המוסר.


מקורות נוספים:
רופאים נאצים
אותנסיה

יום שבת, 28 במרץ 2009

פיסיק - אה! קבוצת לימוד עקרונות הפיסיקה - פיסיקה ב'

שלום לכולם,

מצ"ב כתבה של הדס דובדבני בנושא פיסיקה ב'. כתבה זו נכתבה לפני כ-3 שנים, אולם עדכנותה עדין נשמרת.

מידע נוסף לגבי פיסיקה ב' ניתן למצוא באתר ביה"ס, תחת הכותרת "המערך המסייע" .


ולהלן הכתבה:

שיעור פיסיקה- קשה, לא תמיד מובן, מסורבל, אולי אפילו מתסכל. אבל יש ילדים שלהם זה יותר. בשבילם נפתחה קבוצת פיסיקה ב'. המטרה- ליצור קבוצה להצלחה ולא לכישלון. וההצלחה? מסחררת.
מה זו בעצם פיסיקה ב'? "פיסיקה ב' זו תוכנית שנועדה לילדים שרוצים ללמוד, מסוגלים ללמוד אבל משהו מפריע." אומרת אסנת חכם בוסיס- המורה המלווה ומלמדת את הקבוצה. ההפרעה יכולה להיות אי-התמצאות במתמטיקה, יותר מדי חברים שמפריעים או יכולת ריכוז נמוכה. כאשר לילד יש את ההזדמנות ללמוד בקבוצה קטנה שתעזור לו או תפריד את הגורמים המפריעים- הוא יכול ללמוד ולראות את היופי במדע בלי להסתבך. "אפשר לראות את היופי שבפיסיקה. פיסיקה היא תחום שנוגע לכל תחומי החיים- יש פיסיקה בכל מקום. הילדים לומדים את היופי ואת הקשר של התחומים השונים שבפיסיקה אליהם." את הרעיון הגתה ויזמה יפית והובילה אותו בהתחלה. רבקה דימנשטיין ואסנת יצרו חוברת מותאמת לקבוצה מהיסוד.
סגנון הלמידה שונה לחלוטין מפיסיקה א'. הקצב שונה, והשיטה יותר מפורטת בנושאים מסוימים. הגישה שונה- לומדים בקבוצות קטנות, לפעמים תתי-קבוצות, כדי שיופק המיטב מכל תלמיד ותלמיד. שיטת הלימוד עצמה מגוונת- עובדים עם מחשבים, בספרייה, מעבדות... פיסקה ב' מקבלת תוספות של פעילות במעבדה. את כל הדברים האלו קשה לבצע בכיתה של 40 ילדים. בגלל שהקבוצה נועדה להקל, כמעט ואין שיעורי בית ואת רוב העבודות הניתנות עושים במהלך השיעורים בהנחיית המורה.
הילדים שמוצע להם להצטרף לפיסיקה ב' הם תלמידים עם מסוגלות שיכולים להצליח במדעים יותר ממה שהצליחו עד כה. "כשהם יוצאים עם 100 בפיסיקה- בשבילם זה השיא" אומרת אסנת. כשתלמיד מתלבט בין פיסיקה א' ל-ב' הוא צריך לבחור מה הוא מעדיף: 60 בפיסיקה א', או 80 בפיסיקה ב'. ספיר, עידן וג'קי התלבטו לפני שהחליטו להצטרף לפיסיקה ב'. הם התייעצו עם אסנת, ההורים והיועצת, והבינו שזה רק לטובתם.
-איך הייתם מגדירים את פיסיקה ב'? "קבוצה עם הקלות. אסנת מורה טובה- היא מעבירה מעניין, מתחשבת. אנחנו אוהבים את הלימוד איתה. אנחנו נהנים לעבוד בדרכים שונות (מחשבים, ספרייה..). לפעמים עושים ניסויים שאי אפשר לעשות בפיסיקה א'- אצלנו אין הפרעות. יותר טוב ללמוד בפיסיקה ב'."
פיסיקה ב' עוזרת מאוד לילדים: בפיסיקה ב' הקבוצה קטנה (יש בסה"כ מקום ל18 ילדים בקבוצה, ומדובר רק על 2 קבוצות), לא מחשבים ולא מתסבכים, נותנים הדגשים על נושאים מסוימים- חומר שפיסיקה א' לומדת במשך שבוע, פיסיקה ב' לומדת בחודשיים- יותר לעומק, בצורה שונה ויש נושאים שנלמדים פחות זמן מאשר פיסיקה א'.
איך מתנהל תהליך ההצטרפות?
1. המורים למדעים נותנים המלצות, ללא קשר להקבצות במתמטיקה, לגבי תלמידים עם מוטיבציה- אבל מתקשים.
מועבר להורים ולילד דף עם הסבר והם חותמים על הסכמה ותנאים מסוימים, למשל, שהילד לא יפריע בשיעורים. במידה ויפריע- הוא יועבר לפיסיקה א'. היועצת, רכזת השכבה, רכזת מדעים, והמורים יושבים על הנושא הרבה זמן- דנים ומחליטים.תלמיד שלמד בפיסיקה ב' לא נתקל בתיכון בבעיות מיוחדות משום שבתיכון לומדים אופטיקה ואין לזה קשר לחומר הנלמד ב-ט'. מי שיבחר ללמוד פיסיקה מוגבר בתיכון בין כה וכה ילמד את כל החומר מחדש. אגב, בתעודה של התלמידים בפיסיקה ב' יכול להיות כתוב 100, אבל כאשר התיכון מקבל את התעודה, לצורך החישוב מפחיתים בתיכון 20 נקודות.
אסנת, מה יש לך להגיד לסיכום? "פיסיקה ב' זו קבוצת בייבי (baby). אני ממש מחכה לשיעורים ורוצה ללמד. באים כדי ללמוד. אני קוראת לכל ילד שמתלבט לחשוב טוב-טוב לפני שהוא מוותר".


והתמונות: איינשטיין ושעון חול/אור מתוך אתר הפיסיקה של ביה"ס להימן.

יום חמישי, 26 במרץ 2009

בלוגים/ פנינה חכמון



אז זהו לא צריך יותר לעמוד מול הכיתה ולהסביר על עבודת החקר , לא צריך יותר לשבת ולהנחות קבוצות תלמידים בזמן השיעור, כשלשאר התלמידים זו הזדמנות מצויינת להתבטל ולהפריע. אפשר לעשות זאת באמצעות בלוגים.
הבלוגים הפכו בשנים האחרונות לפופולאריים מאוד בקרב קהילות הולכות וגדילות של גולשים.
בני נוער, אנשי עסקים, פוליטיקאים, אומנים וכל מי שרוצה לשתף אחרים בעשייה ובמחשבות שלו.

אז מהו בלוג?
הבלוג הוא יומן רשת, אישי או קבוצתי, כלי פתוח לכולם, שמועלה לאינטרנט.
בבלוג אפשר לתעד מחשבות, לרשום הגיגים, לכתוב ספורים וגם... לשלב אותו בלימודים. למידע נוסף על בלוגים ניתן לעלעל
בבלוג של כרמל ויסמן ,שחוקרת את נושא הכתיבה בבלוגים אצל בני נוער ומתעדת בו את מחקרה.

אנחנו, צוות המדעים בחט"ב גוונים בראש העין, בחרנו השנה, לבקש מכל התלמידים בכתות ט לתעד את עבודת החקר שלהם בביולוגיה, באמצעות כלי מתוך הסביבה האמיתית שלהם, כלי שבו הם יוכלו לגלות את האיכויות שלהם, ולהדגיש את האישיות שלהם . כלי זה הוא הבלוג.

הבלוגים, בעבודת החקר המסכמת של כיתות ט', משמשים עבור המורה, כאמצעי הנחיה ומעקב אחר שלבי העבודה. ועבור התלמידים כאמצעי לתעוד עבודת החקר והעלאת רעיונות והזדמנות לביטוי הכישורים האישיים (עיצוב, כתיבה, שימוש מתוחכם במחשב וכו').

איך זה מתבצע?
כל מורה פתחה בלוג משלה ובו היא הציגה את הנושא, הדרישות ושיטות העבודה, ונתנה לכיתה משימות באמצעות הבלוג,
בבלוג שלה, מנחה המורה את התלמידים: כיצד לפתוח בלוג, ואיך להגיב לה כך שהיא תוכל לקבל את כתובת הבלוג שלהם.

אל המורה מתנקזות כתובות הבלוגים והיא מעלה את כולם לאתר שלה , כך שכל העבודות חשופות לכולם.

התלמידים מתחילים לענות על המשימות לפי הנחיות המורה, כשלפניהם מונח לוח הזמנים שנקצב מראש.

הזמן מתקדם, והמשימות גם כן, כמו משחק פינג-פונג, כל שלב שהתלמידים מסיימים, נבדק ע"י המורה, מקבל תגובה, ולאחר תיקון ואישור המורה, עוברת הקבוצה לשלב העבודה הבא.

בנוסף, תלמידים מתבקשים להגיב לעמיתיהם, תגובות בונות ומקדמות.

-מה מאפשרים הבלוגים:
-הבלוג הוא כלי מעולם התלמידים. כך שהעיסוק בו מקרב אותנו אליהם.
-הבלוג מאפשר חשיפת תלמידים לעבודות של אחרים בזמן העשייה, וזה מעלה את רמת
העבודה והדיוק.
-עמידה בלוח זמנים. כשקבוצות אחרות מתקדמות, והכל פתוח, אף אחד לא רוצה להשאר
מאחור.
-הבלוג מאפשר תקשורת עניינית עם המורה, בנושא העבודה.
-רמת התוצר עולה היות ויש שיח שוטף עם המורה ותיקון מתמשך.
-כל צד מתבטא בזמן שנוח לו. אין צורך בתאום מדוייק של זמנים.
-התלמידים לומדים לקבל בקורת בונה מחברים, ולכתוב בקורת בונה, לא פוגעת ועניינית
לחברים.
-חוויה של דו-שיח עם הקשבה ומתן תגובה מקיפה וכתובה של המורה.


אך אל לנו לשכוח, שלא הכל ורוד:
יש תלמידים עם פחדים ורתיעה מהמדיה ומהמחשב.
יש מורים שהחשיפה מאיימת עליהם. הרי כל התגובות שלהם פתוחות לכל...

מי שרוצה לקחת על עצמו ללמד באמצעות כלים פתוחים לקהל רחב כמו בלוג, צריך להיות מוכן לכך שזה תהליך לימודי גם עבורו, וטעויות עלולות לקרות.
צריך ללמוד מהן ולאפשר להן לשמש מנוף להמשך.

הבלוגים אינם תחליף ללמידה בכיתה, אך הם בהחלט יכולים לשמש כלי עזר למורה.
אפשר לשלב למידה זו במקצועות שונים כמו בתנ"ך, הסטוריה , ספרות, של"ח ושפות.
כל המקצועות רבי המלל שבהם הכלי יכול לאפשר לתלמידים לבטא חוויות פנימיות ונלמדות בדרך של יצירתיות וביטוי עצמי נרחב ביותר.
בנוסף, אפשר להכין רצף של שיעורים במגוון נושאים, בבלוגים, שישמשו סיכומי חומר או תחליף לשיעור עבור תלמידים שנעדרו מהשיעור.
אתם מוזמנים לעיין
בבלוגים שלנו המצויים באתר מדעים של בחט"ב "גוונים" ראש העין ולראות כיצד כל זה מתרחש.

מקור התמונה.

יום רביעי, 25 במרץ 2009

ימים מקוונים מגוונים בחט"ב "גוונים"


מאמר מאת: חכם בוסיס אסנת ומשיח רונית



"הי, איפה המורות למדעים היום?".
"במעבדה כמובן."
לכאורה, דיאלוג פשוט וברור, אולם המורות למדעים היום אמנם במעבדה, אך זו מעבדה עם מחשבים וכולן יחד יושבות ועובדות מולם. מדובר ביום מקוון.


מהו היום המקוון: היום המקוון אינו יום לימודים שגרתי, זהו יום שבו התלמידים שוהים בביתם ולומדים משם בקבוצות (בדרך כלל העבודה מתבצעת בזוגות). הם מקבלים מטלה מקוונת ללמידה עצמית, הכוללת מיומנויות שונות והפניות למקורות מידע רלוונטיים. מולם, יושבות המורות למדעים והלבורנטית המסורה ונותנות תמיכה טכנית ופדגוגית באמצעות פורומים כיתתיים שנפתחו לצורך התקשורת מרחוק ביום זה. במהלך היום המקוון, מעלים התלמידים תוצרי ביניים לפורומים ושולחים את התוצרים הסופיים למיילים של המורה המלמדת.

קהל היעד: כל תלמידי השכבה שאליה מכוון היום המקוון, בדרך כלל כולל הכיתות הקטנות.

רציונל: היום המקוון מזמן שפע הזדמנויות לרכישת ופיתוח מיומנויות בתחומים שונים והתמודדויות עימן. מטרה חשובה היא הפיכת התלמיד ללומד אקטיבי, כאן על כל התלמידים לקחת חלק פעיל ולהתמודד. כלומר הנקודה העיקרית המבדילה את היום המקוון מעבודה מקוונת בכיתה היא העצמאות. עצמאות זו יכולה להתבטא בתחומים שונים, לדוגמה: ניהול קצב העבודה, חלוקת העבודה בין החברים בקבוצה. אך עיקרה הוא עמידת התלמיד "לבד" ותוך הנחיה שאינה בהכרח זמינה ומיידית כל רגע ומציאת פתרון לבעיות המתעוררות. לדוגמה, המורה עונה בפורום על שאלה מסוימת לקבוצה אחת ועל התלמידים מוטלת האחריות לזהות שזו אותה שאלה שהם מתחבטים בה והנה כבר יש תשובה (לפעמים אפילו לפני שהם שאלו בפורום). קבוצות תלמידים מסוימות פותרות זאת ע"י כך שיש תלמיד אחד שאחד מתפקידיו הוא לשוטט באתרים נוספים ולחפש תשובות לשאלות או בפורום (ולרעננו מידי פעם). נקודה נוספת היא היות הפרויקט ממוקד, מוגבל בזמן ומחייב תוצר מיידי, לתלמידים ניתן זמן מוקצב, הידוע מראש, לסיום המטלות ולשליחת התוצרים. דבר זה מחייב את התלמידים לעבודה שיתופית מקוונת ולא מקוונת והתארגנות נכונה, הן בחלוקת התפקידים ביניהם והן בניהול המשאבים (זמן, מחשבים וכו') העומדים לרשותם.


היערכות הצוות המקצועי וההיערכות הבית ספרית:
ההיערכות כוללת שני מסלולים: טכני/ מנהלי ופדגוגי/דידקטי:
טכני/ מינהלי – קבלת אישור הפיקוח ליום המקוון, הכנת תמיכה טכנית מתאימה מספק האינטרנט והדרכה (מדריכת המחשבים שלנו הגב' זהבה אפל, תורמת לנו רבות ממקצועיותה וניסיונה בלב מלא רצון ואיכפתיות), הוצאת אישורים והנחיות לתלמידים להשתתף מביתם ביום כזה, ארגון מערכת השעות - צוות מדעים שלם "יוצא" מהמערכת, ובדרך כלל נוספים מורה אחד או שניים (כדי לשבת מול כיתה במקרה שמורה מלמדת שתי כיתות מאותה שכבה וצריכה לענות לשתיהן במקביל) ופעילויות נוספות (ראו – ביבליוגרפיה 2).

פדגוגי/ דידקטי:
א. הכנת היום המקוון והפקתו דורשת עבודה ותאום רב של הצוות המקצועי. השלב הראשון הוא ההתלבטות הצוותית לגבי נושא היום המקוון. בשלב זה תמיד עולה ההתלבטות – האם לעסוק בנושא שנלמד או להשתמש ביום המקוון כדי לחשוף את התלמידים לנושא חדש? עד כה, כל הימים המקוונים שפיתחנו עוסקים בנושאים שטרם נחשפו לתלמידים קודם.
ב. תהליך הבניה של יום מקוון דורש מספר שלבי הערכות. בשלב הראשון יושבות זוג מורות למשך כשבועיים במהלך החופשה הגדולה בכדי להגדיר את המטרות, למצוא את הפעילויות המתאימות ואת ההפניות המתאימות להכוונת התלמידים. בשלב השני נשלח שלד היום המקוון לכל צוות המדעים בחטיבה לקבלת הערות/הארות על הנעשה. השלב השלישי הרצת היום המקוון והמשוב לאחריו, שבעקבותיו מוכנסים תיקונים לקראת השנה הבאה. בבניית המערך יש לקחת בחשבון שהלמידה צריכה לאפשר לתלמידים אתגר, אך לא להיות מתסכלת ולכן יש לבנות את היום המקוון תוך יצירת "נקודות משען/ קביים" מתאימים לאלה שזקוקים להם. כדוגמה, העלאת תוצרי ביניים לפורום במהלך היום, מאפשרת לתלמידים לדעת שהם בדרך הנכונה ולמורים מאפשרת שליטה בלמידה ואפשרות הכוונה.

ג. המשוב לתלמידים ובדיקת היום המקוון – על התלמידים לשלוח את התוצרים שהכינו למיילים של המורות. המורות בודקות את התוצרים בעזרת מחוון שהכינו ומחזירות לתלמידים עם הערות בונות. מעבר לכך, חלק מהתוצרים כוללים עבודות אישיות כדוגמת מצגת או פרסומת בנושאים שחולקו בזמן אמת מהלך היום המקוון ישירות דרך הפורומים (בסיום שלב מסוים הקבוצה נכנסת לפורום לקבל נושא לשלב השני). בשיעורים שלאחר מכן התוצרים הללו מוצגים בפני כל הכתה בכדי להעשיר את הידע של כולם בעזרת הוראת עמיתים.

מהם המקצועות המתאימים ליום מקוון? אצלנו בחט"ב "גוונים": מדעים, היסטוריה, מתמטיקה, וגם מערך הייעוץ יצר יום מקוון בנושא מניעת שתיית אלכוהול (3 בביבלוגרפיה) וכן ימים מקוונים נוספים בנושאים מניעת עישון ומניעת שימוש בסמים (ביבלוגרפיה 6), אולם ברשת יש נושאים נוספים (4-5 בביבלוגרפיה), כל שצריך הוא להקיש ברשת חיפוש תחת הכותרת "יום מקוון" והרעיונות עולים. בחטיבתינו, צוות מדעים (הכולל את רונית משיח כרכזת, איריס סימון הלבורנטית, והמורות: יפית דהן- עמיחי, ענת בן נון, רעות ברדה, פנינה חכמון, ואסנת חכם-בוסיס) יצר מספר ימים מקוונים לפי שכבות:

נושא היום המקוון שכבת יעד
מים ז'
תיכון ז'
מבנה האטום והכרת יסודות ח'
מחלות תורשתיות (כרגע בתכנון ) ט'

תוצרי היום המקוון:
התלמיד - אנו רואים ביום המקוון, מכשיר רב עצמה ליצירת אדם בעל מסוגלות לעבודת צוות עצמאית מחד אך שיתופית מאידך, פורה, ממוקדת ותוצאתית. דבר המהווה נדבך חשוב בהכנת התלמיד ללימודים ולתפקוד מקצועי בפורמט עתידני.
הצוות המקצועי – צוות מיומן בעבודה מקוונת, מלוכד ופורה.
תוצרי התלמידים - בהמשך השנה, נעשה בביה"ס שימוש בתוצרים של היום המקוון. לדוגמה, בייעוץ הופקו פוסטרים שהפכו לתערוכה בביה"ס ואף זכו למקום ראשון בתחרות של האגודה למען הסרטן. בנושא התיכון תוכננו מוצרים ומשחקים.


ביבליוגרפיה:
1.
הוראה ולמידה מתוקשבות יום מקוון במדעים בחטיבות הביניים, חיפה – ניסוי מאת דליה גודמן בהנחיית עידית אבני ומלכה אוהש
2.
ארגז כלים - תהליך הפקת יום מקוון, קהילה חינוכית פ"ת
3.
מניעת שתיית אלכוהול: מערך היעוץ - גוונים, ראש העין
4.
השואה – גטו וורשה: עמיאסף, מ.א. דרום השרון
5.
60 למדינת ישראל: מרכז הדרכה לתקשוב חולון -
6.
אתר היעוץ המקוון של חטיבת "גוונים"